הענין ד"מאלמים אלומים בתוך השדה .. תסובינה אלומתיכם ותשתחוין לאלומתי" [כמ"ש בראשון דפ' וישב] בעבודה: תכלית ירידת הנשמה למטה היא לתקן הגוף ונפה"ב וחלקו בעולם – "שדה". יש "לעקור" את ריבוי עניני העולם מ"מקום גידולם" – חומריותם, ולזככם, ועי"ז מתאחדים ל"אלומה" א'. אבל זה לא מספיק, וכדי להכניסם ל"בית", לעשותם דירה לו ית', צריך לפעול בהם ביטול נעלה יותר – "ותשתחוין לאלומתי", להיות בבחי' "מרכבה" גם בעת העסק בעניני העולם – עבודתו של יוסף. ההוראה לאיגוד ה"אַלומנאַי" של ישיבת תו"ת: זה לא מספיק שכולם "מתאגדים" למטרה אחת, העיקר הוא שהמטרה אחת תהי' "ותשתחוין לאלומתי" – הביטול לעולם נעלה יותר. לשכוח על הציור של עצמם ולהזכר במצב כפי שהיו בין כתלי הישיבה, שאז היו (צריכים להיות) במצב שענינים חיצוניים לא תפסו מקום והיו שקועים בלימוד התורה וקיום המצוות חדורים ב"אור וחיות" של תורת החסידות לאחרי עבודת התפלה בהתחלת היום! ועי"ז יפעלו שאפי' כאשר לאח"ז חוזרים ל"בתוך השדה" ימלאו את הכוונה האמיתית לעשות לו ית' דירה בתחתונים.
משיחת מוצאי ש"פ וישב, כ' כסלו ה'תשי"ז
Te podría gustar
